למה Festivalio הפך לפלטפורמה רב-שנתית במקום כלי לאירוע יחיד

נקודת ההתחלה

Festivalio התחיל ככלי ייעודי וחד־פעמי: לוח זמנים אינטראקטיבי ומתכנן לו“ז אישי לפסטיבל Ozora 2026. מודל הנתונים, מבנה המסכים והשמירה לשימוש ללא אינטרנט (Offline caching) נבנו כולם סביב פסטיבל בודד, שנה אחת ורשימת במות ספציפית.

עם סיום הפסטיבל, המוצר הוכיח את עצמו בשטח: אפליקציית ווב קלה שעובדת מצוין ללא קליטה, מאפשרת לבנות לו“ז אישי בלי להירשם ובלי סיסמאות, וכוללת שפה גרפית שמתאימה לאווירת האירוע. אבל מתחת למכסה המנוע, כל שורת קוד הניחה שיש רק פסטיבל אחד ומהדורה אחת.

ההחלטה

במקום לזרוק את הקוד לפח ולהתחיל מחדש לקראת השנה הבאה, החלטנו להפוך את Festivalio לפלטפורמה רב־שנתית. הסיבה פשוטה: ערך הליבה של הכלי — ניווט בלוח הזמנים, תכנון הופעות אישי, עבודה ללא אינטרנט והתמצאות בין הבמות — אינו תלוי בשנה מסוימת. מה שמשתנה מאירוע לאירוע הם הנתונים עצמם, הקו הגרפי ומאפיינים נקודתיים של הפסטיבל.

מה השתנה

שלושה רבדים דרשו שינוי מבני:

1. טעינת נתונים דינמית: נתוני הליינאפ, לוח הזמנים והמפה נטענים כעת לפי המהדורה שנבחרה, במקום להיות מוטמעים ישירות בקוד של האתר.
2. הפרדת המידע האישי (State Scoping): רשימת המועדפים, ההערות האישיות, סדרי העדיפויות ומיקום האוהל משויכים כעת ישירות למהדורה שבה הם נוצרו. הלו“ז של 2026 לא מתערבב בזה של 2027.
3. דומיין ועצמאות מותגית: Festivalio קיבל דומיין עצמאי בכתובת festivalio.bersaglio.work, עם קישור ברור ל-Bersaglio וערוצי פידבק ותמיכה ייעודיים.

בורר מהדורות מאפשר למשתמשים לעבור בקלות בין ארכיון 2026 לבין ההכנות ל-2027 ישירות מתוך אותו ממשק.

מה למדנו

החלק הקשה ביותר לא היה הארכיטקטורה הטכנית — אלא ההגדרה המדויקת של מהי “מהדורה” במודל הנתונים. מהדורה של פסטיבל היא לא סתם מספר שנה; זהו מאגר נתונים שלם ועצמאי (במות, אמנים, שעות, מפה) שצריך לחיות בתוך אותה מעטפת ממשק. להגדיר את הגבול הזה במדויק דרש הרבה יותר איטרציות מאשר כתיבת הקוד עצמו.

מה הלאה

Festivalio בנוי כעת לתמיכה במספר פסטיבלים ובשנים שונות. השלב הבא הוא הטמעת הנתונים הרשמיים של מהדורת 2027 כשיתפרסמו, ובחינת אפשרות לסנכרון הלו“ז האישי בין מכשירים שונים.